הגוף כמשכנה של הנפש, כראי-שיקוף להלכי רוחה. אם ברצונינו להגיע לאיזון, הרמוניה ומימוש עצמנו במקסימום הפוטנציאל עלינו לפעול בכל המימדים: הפיזיים, הנפשיים, המנטליים.
בדורות עברו רווחה התפיסה מסויימת בקרב חכמים יהודיים כי הגוף אינו אלא מכשול להתעלות רוחנית בהיותו הבסיס היצרי של עולם החומרנות והתאווה, ואם כן הוא מהווה ניגוד מוחלט לעולם הקדושה והרוחניות. אולם תורת החסידות, שינתה את ההסתכלות על העניין.
הבעל שם- טוב מייסד תורת החסידות , הוכיח כי, יש לעבוד את הבורא דווקא עם הגוף. לרתום את הגוף לשירות הבורא, ולא לדכא אותו.
ביהדות המטרה של גוף בריא היא נפש בריאה. הרמב"ם, מגדולי חכמי היהדות וגם רופא בכיר במקצועו, פסק להלכה כי השמירה על בריאות הגוף היא חלק מדרך החיים היהודית. הוא פורט שלל הלכות הנוגעות לשמירה על הגוף, כמו החובה להתעמל, לסעוד בכל בוקר פת שחרית, או החשיבות שבשמירה על זמני שינה. משנתו מתומצתת באמירה-"נפש בריאה בגוף בריא". אין אפשרות לעסוק בהתעלות רוחנית , גבוהה ונשגבה ככל שתהיה, ללא שמירה על הגוף, שהנו הכלי המאפשר לנפש לפעול כראוי.
מזווית נוספת מדגישה ההלכה כי הגוף שלנו למעשה אינו שלנו . קיבלנו אותו בהשאלה ושומה עלינו לשמור עליו כראוי ולעשות הכול כדי שיוכל לתפקד כהלכה.
לסיכום עפ"י היהדות התכלית שלשמה באנו היא לחבר, ליצור בין הגשמי והרוחני הרמוניה מושלמת ובכך להפוך את היקום להרמוני, מקום אידיאלי, לאפשר לניצוץ האלוהי שבנו להתגלות. הגוף צריך להיות שותף לעבודה הרוחנית של הנפש. עוד טוענים כי השורש הרוחני של הגוף גבוה ונשגב עוד יותר מזה של הנשמה. אומנם כעת זה לא נראה כך, אך לעתיד לבוא, בזמן הגאולה יגיע הגוף לשיא הזדככות ואז תתגלה מעלתו הנשגבת. אז לא רק שהגוף לא יסתיר על אור הנשמה אלא , מכוח חיבורו לשורשו הרוחני הנעלה, הוא יזין את הנשמה בעוצמות רוחניות שמצדה אין לה.
התפיסה היא כי הגוף הוא כלי שנועד לאפשר לנשמה למלא את ייעודה. אבל נשאלת השאלה כיצד תמלא הנשמה את ייעודה כאשר אנו ממשיכים ומתעלמים מצרכיו של הגוף?
עפ"י הבודהיזם המטרה של קיומנו היא להיות מאושר. בריאות טובה נחשבת לאחד הגורמים ההכרחיים לחיים מאושרים. אם נטפח\י בעמקי ליבנו רגשות עזים של שנאה או של כעס יפגע הדבר בבריאותנו וכך נאבד את אחד הגורמים החשובים לאושר.
אולם, תורה זאת טוענת, שאם אנו נשמור על מצב נפשי של שלווה ורוגע, אנו יכולים להיות אנשים מאושרים מאד גם אם בריאות לקוייה.
במילים אחרות אם אתה אומלל או מתוסכל מבחינה נפשית אין בגורם הפיזי משום נחמה של ממש. מכאן נובע כי המפתח להשגת חיים מאושרים הוא ההתייחסות הנפשית.
אימון התודעה והשלטת משמעת עליה- שליטה על הגורם השכלי, תשפיע על הרגשתנו החיובית ביומיום. אנו ניאלץ לעבור תמורה בנקודת המבט שלנו, בדרכי החשיבה והדבר אינו פשוט. שינוי דורש זמן ובאמצעות תרגול נוכל להשתנות. עוד אומר הבודהיזם כי המבנה הגופני שלנו מותאם לרגשות של אהבה וחמלה.
מצב התודעה של רוגע ושל חיבה הוא בעל השפעות מועילות על בריאותינו ועל מצבנו הגופני. לעומת זאת תחושות של תסכול, פחד, זעזוע וכעס יכולות לפגוע קשות בבריאותינו.
.
מכאן שתי מסקנות חשובות. גוף-נפש- רוח הינם אחד ואין ביכולתינו לבודד פרמטר אחד בלי להתייחס לאחר. כל שינוי חיובי או שלילי שנבצע בפרמטר נבחר, ישפיע מיידית על הפרמטר האחר, כיוון שהוא בלתי נפרד.
הגוף כמשכנה של הנפש, כראי-שיקוף להלכי רוחה. אם ברצונינו להגיע לאיזון, הרמוניה ומימוש עצמנו במקסימום הפוטנציאל עלינו לפעול בכל המימדים: הפיזיים, הנפשיים, המנטליים. כלומר לא נוכל לעשות זאת רק באמצעים רוחניים- תודעתיים, עד כמה שאלה חשובים ומהותיים.
ברור כי ברגע שאנו מתעלמים מצרכיה של הנשמה ופועלים במודע נגד עצמנו (נגד רגשותינו, רצונותינו, מהווינו), הדבר יבוא לידי ביטוי מיידי בגוף, כלומר ישפיע על איכות חיינו וידלדל את כוחנו להתמודדות. לעומת זאת ככל שנתקרב יותר לעצמנו, למהות שלנו, למי שאנחנו , לטוב שלנו בשילוב הדאגה וההתחשבות בגוף, נאפשר לעצמנו את ההזדמנות לחוות ולממש את האושר.
מן העבר השני, ברגע שקיימת התעלמות מצרכיו של הגוף, מהדאגה לו ומהחשיבות שבפעילות גופנית, שינה טובה ואכילה מאוזנת ובריאה, אנו נשפיע לרעה על איכות חיינו ובכך נדלדל את משאבינו הנפשיים-רוחניים. מכאן שחובה עלינו לשמור על גופינו כדי להשיג הרמוניה ומימוש.
השמירה על בריאות הגוף היא אמצעי למען המטרה ולא המטרה עצמה וגם כאן כמו בכל דבר אחר בחיים, קיצוניות היא לא דבר מקדם.
דוגמה נוספת מכיוון התודעה-נפש: ברגע שאנו בוחרים להגיב לסיטואציות בצורה של רגשות כעס, זעם, נקמה, קנאה, אין אנו רק פוגעים בסביבתנו אלא יותר מכל בנו עצמנו. אנו גורמים נזק שיבוא לידי ביטוי בגופינו, בחולי כזה או אחר.
יש לאותם רגשות השלכות פנימיות ההורסות תאים ורקמות בגופינו, משפיעות על המערכת החיסונית, מדלדלות את האנרגיה שלנו, מצב רוחינו ומושכות רצף של אירועים נוספים שליליים (בריאותיים, נפשיים, פנימיים וחיצוניים).
המסקנה הנוספת, כדי ליצור שינוי אמיתי, הצעד הראשון הוא למידה. ככל שאני מכיר ויודע , אני מוכן יותר להתמודדות. אנו זקוקים למגוון שיטות התמודדות כדי להתגבר על כל המצבים הנפשיים המורכבים לסוגיהם השונים. עלינו להעריך את הגורם הסביבתי כחזק ומשפיע אך לזכור כי רשות הבחירה נתונה.
סיווג רגשות כחיוביים או שליליים עפ"י השאלה האם הם גורמים לנו אושר אמיתי יכולים להוות מפתח אחד. רגשות שליליים מזיקים לנו, לסביבתנו, לחברה בכללותה ולעתיד העולם כולו. לעומת זאת, רגשות של חום, שייכות וחיבה אנושית נותנים לנו תחושת ערך פנימית .
מפתח נוסף אומר כי עלינו לנקוט גישה חכמה של פעולה למען עצמנו. לנסות ולהתגבר על התגובה האוטומטית ולהעביר את המיקוד מהדברים שאנו מונעים מעצמנו או שפוגעים בנו לדברים שאנו מחפשים ושואפים אליהם. שינוי נקודת המבט לעבר מה שיש לי ומה אני עדיין יכול לעשות, ישפיע עלינו לטובה בכל המימדים.
אם כן בתקופתינו, שבה פרושה לפנינו כמות ידע כה נרחבת, אין אנו יכולים לתרץ עוד את אי העשייה בחוסר אינפורמציה. כדי ליצור שינוי ולזכות במה שמגיע לנו מלידה: לחוות אושר אמיתי, לחיות חיים מלאים, מוגשמים, בריאים,טובים ושלווים (וזה אפשרי!) עלינו לעשות, ללמוד ולשנות בשלושת המימדים: הנפשיים- הרוחניים- הגופניים בו-זמנית, ללא יוצא מן הכלל- המפתח נמצא בידינו.
.
ברגע שנתנגד לשילוב המחיר יהיה כבד מידיי ולצערנו אנו חווים זאת ביום יום על בשרנו. אך אם נלך בדרך המשלבת הרווח יהיה כולו שלנו והוא עצום.
המאמר פורסם גם כאן »